היפוך הסיבתיות

יש את כל העניין הזה עם הסיבתיות שעושה לכל מני אנשים צרות מאיזשהי סיבה.

יש שני דרכים להסביר מאורע :

הסבר סיבתי: "זה קרה כי"

הסבר תכליתי: "זה קרה כדי"

בפיזיקה ניתוח בסיסי יתבצע באמצעות ההסתכלות הסיבתיות. "האלקטרון זז לשם כי…". בשפות אחרות קיים שימוש נרחב בתפיסה תכליתית.  "ההמוגלובין נוצר כדי…"נניח שאנו מוכנים לקבל אך ורק הסבר סיבתי ולא הסבר תכליתי. זה בסדר גמור. כלומר, זו תהיה התבוננות קונסיסטנטית. מצד שני הסיכוי שלנו לנתח בהצלחה מערכת ביולוגית יהיה בדיוק אפס לכן לא נצליח, למשל, לבצע שום ניבוי שהוא. למעשה, לא נצליח לראות שבכלל קיימת מערכת ביולוגית אם באמת נהיה קונסיסטנטיים בעניין הזה.

ניקח אברון מסויים בתא. למשל ריבוזום. אין אפשרות להתייחס אליו בצורה פורה אם לא נתייחס לתפקיד של הריבוזום. לא נוכל להתייחס לאופן שבו התא מתקן ריבוזומים פגומים. בהסתכלות סיבתית אמתית אין דבר כזה "פגום". למילה פגום קיימת משמעות רק במערכת המנותחת מנקודת מבט תכליתית. באותו אופן המילה הצלחה פשוט אינה קיימת בהתבוננות פיזיקאלית. אלקטרון אינו יכול להצליח או להיכשל. הוא יכול רק לנוע בהתאם לשדות שסביבו.

הפיזיקה יכולה להגיד משהו כמו: "טוב, בסדר, מותר להשתמש במושגים כמו הצלחה אבל רק אם נזכור שזה רק מודל ולא המציאות האמתית עצמה". בסדר. נתן לה להגיד את זה. ממליא אנו יודעים שהגבול בין המציאות והמודל המתאר אותה אינו ניתן להגנה ונוטה להיטשטש.

אגב, המעבר הזה שמתרחש במערכת הביולוגית הבסיסית ביותר של אברון, בין התבוננות סיבתית להתבוננות תכליתית הוא בלתי נתפס בעיני. לא צריך להגיע עד הבעיה הפסיכו-פיזית כדי לתמוהה על היפוך הסיבתיות שקורה כאן.  זה אפילו קורה בעולם מיכני אפילו בלי ההוקוס פוקוס של תורת הקוונטים.

 

 

מאת zvi shalem

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s