איך אמור להיראות סט המשוואות הסופי של הפיזיקה?
בגדול צריכה להיות רשימה של כל החלקיקים ורשימה של הכוחות שהחלקיקים האחרים מפעילים עליהם. הפעלת הכוח יכולה להיות מוסברת באמצעות שדות, עיוות המרחב או איזו דרך אחרת לבצע אינטראקציה.
רזוננס, הפרעה ותגובת שרשרת
מה משותף למילים:
* רזוננס
* תגובת שרשרת
* הפרעה
* סימטריה
מה שמשותף לכל המילים האלה הוא זה: כאשר ננסח את סט המשוואות המתארים את חוק הפיזיקה – מילים אלה לא יופיעו בו. אטום חמצן באוויר זז לפי איך שמזיזים אותו. אין לו מושג אם הוא עזר במקרה להעביר גל קול. גל קול אינו מושג יסודי. אם מה שקיים באמת הוא רק חומר, אז גלי קול לא קיימים באמת. הם רק תופעה.
נראה שאין אפשרות לעשות שום פיזיקה בלי מילים דמיוניות – רעיונות. מתמטיקה זה פשוט אחד הרעיונות מהסוג הזה. המתמטיקה יכולה לבטא את הרעיונות האלא ולפעמים גם יכולה לעזור להצמיח אותם מתוך רעיונות שעולים מהמבנה המתמטי.
נניח שיש איזה סקאלה של אמתי לעומת דמיוני.
איפה ממקמים שם המושגים הבאים: אלקטרונים, החוק השני של התרמודינמיקה, רזוננס, הנפש.
רלוונטים: פילים גאונים
כמה שפות צריך
מעניין לשאול כמה שפות דרושות על מנת באמת להגיע מהפיזיקה עד נפש האדם. הקפיצה מהפיזיקה לכימיה היא באמת סבירה. המעבר מהכימיה לביולוגיה הוא די סביר. לעומת זאת המעבר משילוב המדעים האלה אל לנפש האדם לוטה בערפל. הביולוגיה, למשל, לא מסבירה איך נוצר הסופר-אגו. יש אמנם הרבה ביטויים חומריים שאפשר לזהות שקשורים לנפש כמו הדמיות MRI וזה שאיברי הגוף פועלים כמנופים ואת זה שפאשר ליישם את במתמטיקה כדי לספור שלאדם יש 4 גפיים וראש אחד. אבל עדיין אי אפשר לדעת כמה קומות של שפה צריך לעבור כדי לעבור מהמדעים המדוייקים עד הנפש. שפות של מודלים פיזיקאליים. שפות של מודלים חישוביים.
שפה על שפה
כאשר הפיזיקה אומרת שכל דבר יכול להיות מוסבר באמצעות הפיזיקה, היא לא מתכוונת להגיד שהפיזיקה יכולה להסביר למה חוקי הברידג' הם כפי שהם. היא מתכוונת לתפיסת עולם כזו:
הפיזיקה היא השפה המתארת את המציאות החומרית הבסיסית ביותר. מתוך הפיזיקה אפשר להסיבר את הכימיה. מתוך הכימיה אפשר להסביר את הביולוגיה. מתוך הביולוגיה אפשר להסביר את הפסיכולוגיה. מתוך הפסיכולוגיה אפשר להסביר את הסוציולוגיה וכו'. כלומר תפיסת היסוד שהיקום בנוי כשפה על שפה כאשר השפה הבסיסית ביותר היא הפיזיקה. תפיסה זו אפשרית כאשר המורכבות של הרובד הנמוך הופך לפרמטר פשוט עבור הרובד שמעליו. למשל, גרעין האטום הוא מורכב יותר, אבל מבתחינת הכימאי, כל מה שמעניין אותו זה כמה פרוטונים יש שם.
המתמטיקה אינה מתארת את המציאות הפיזית
קיימת תפיסה די מקובלת שחושבת שהפיזיקה אומרת משהו כמו "המתמטיקה מתארת את המציאות הפיזית". הדבר אינו מדויק. המתמטיקה אינה זו שמתארת את המציאות הפיזית – זו הפיזיקה שיכולה לנסות להשתמש במודל מתמטי כדי לתאר את המציאות הפיזית. זה נשמע אולי דומה אבל זו אמירה שונה לחלוטין.
נוסחה מתמטית לא יכולה לתאר את המציאות בלי פיזיקאי שיפרש את הנוסחה ויגיד מה מייצג כל סימן במציאות. למשל ש E זה אנרגיה. מהות הפיזיקה היא בתפיסת האלמנטים הבסיסיים שבתשתית עולם החומר. המתמטיקה רק מתארת תבניות המקשרות ביניהם.
פילים גאונים
A: בא תראה במשקפת! פילים שיודעים מתמטיקה!
B: באמת?
A: כן! כן! הייתה חבורה של 7 פילים ואז הצטרפה אליהם חבורה של 5 פילים. בסופו של דבר בחבורה 12 פילים. והרי 5+7=12. זהו תרגיל מתמטי. הפילים כנראה גאונים.
אופי העולם בתהליך המחקר
אולי באווירת המחקר של הפיזיקה נמצא האופי של העולם? אופי של זהירות, קפדנות, אומץ, חדשנות ופתרונות מבריקים של חידות בנוגע לטבע המציאות? אבל מה אם אנו חוקרים משהו אחר לגמרי ומאמצים את אותם הסטנדרטים של מחקר פיזיקאלי, האם גם כך נגיע לאופי של העולם? או באופן כללי, מהם הסטנדרטים של מחקר שמאפשרים חשיפה אמתית של אופי העולם?
בקרה הדדית
בהרצאה בה נכחתי בנושא הפוטוסיטיזה המרצה תיאר את מולקולת הכלורופיל עצמה. זה די מדהים. מולקולה שהיא גם מכונה. מכונה הפועלת כמובן על פי המכניקה הקוונטית. אחד האתגרים הגדולים בתפעול המנגנון הוא תיקון התקלות – המערכת בנוייה כך שהתקלות שיקרו הן התקלות שמערכות אחרות יוכלו לתקן בקלות.
נקביל את זה לשתי מערכות בגוף שלנו: השכל והרגש. אלה יכולים לבצע בקרה הדיית.יוצא מזה שאם המערכת הרגשית יוצרת תקלות כאלה שהשכל יכול לתקל בקלות, זה אומר שהמערכת הכוללת בכללותה פועלת כהלכה.
אופי העולם בנוסחה אחת
אם אנו פונים לפיזיקה כדי לקבל הארות על אופי העולם, כנראה לא נמצא אותו בניסוח הפוראמלי של הנוסחאות. למשוואה נקייה שעושה הכל כדי להיות אובייקטיבית לא יכול להיות אופי כלל. אופי הוא מטבעו דבר שקשור רק לתפיסה סובייקטיבית. למעשה בסט חוקי הפיזיקה הבסיסיים, לא רק שלא יהיה לו אופי, הוא כנראה יהיה מבנה מתמטי שלא מאפשר פירוש אנושי הבנתי כלשהו. יהיו פשוט נוסחאות שעובדות.
התופעה מעל החוק
בדרך כלל אנו רגילים לחשוב על "תופעה" כבעלת ממשות נמוכה מהחוק הבסיסי שיצר אותה. יש מקרים יוצאי דופן כמו החוק השני של התרמודינאמיקה. זו תופעה שנובעת מחוקי הטבע אבל נתפסת כעומדת מעליהם. זאת אולי כיוון שחוק זה מתקיים אולי ללא תלות בחוקי הטבע. מצד שני, על פי אבשלום אליצור, תהליך האבולוציה נובע מהחוק השני של התרדמודינאמיקה. יוצא שהחיים עצמם עומדים מעל חוקי הפיזיקה.
דפים ברוח 